דברים רבים קורים במרווחים

נדמה שמחשבות ורגשות יכולים לזוז רק כשמאפשרים להם פשוט להיות. כמו במוזיקה, דברים רבים מתרחשים בשקט שבין התווים, במרווחים.

די להתרגש מהרגש

הרגשות עולים ובאים לספר לנו משהו על המצב הרגעי. אז במקום לשפוט, להוציא או להדחיק, אנחנו צריכים להקשיב להם ולתת להם אפשרות לזוז, לנוע ולהשתנות…

(אני) בשירות היקום

מה קורה כשאנחנו מנסים לראות את העולם לא דרך האני הפרסונלי, אלא כמו שהוא – עם צרכים, שינויים, רצונות? יצאתי לבדוק.

מי רוצה להיפטר מהזהות שלו?

נדמה לי שבמקום להוסיף לעצמי הגדרות, טייטלים מקצועיים או תוויות ממותגות, אני צריכה להתחיל להיפטר מהם. למה?

ייחודיות

עד כמה אנחנו מאפשרים לעצמנו להיות ייחודיים? למה אנחנו עוסקים כל הזמן בהשוואות לאחרים?

אהבה עצמית

כולם מדברים על אהבה עצמית. חלקם עפים על עצמם ברשתות. מה זה אומר מבחינתי לאהוב את עצמי?

תקלילי

למה אני לא מצליחה להקליל? למה אני שמה כל כך הרבה משקל לדברים? קצת פרופורציות!

שיווק לא חייב להישמע כמו צעקה

שיווק יכול להיות כמו שיחה טובה ונעימה על כוס קפה. תכלס? זה גם הופך אותו להרבה יותר אנושי ומעניין.

רוצים ללמוד איך משווקים ברכות, תוך שמירה על הקול האותנטי?