נרקיסיסטים. נראה שהם נמצאים בכל מקום. האם התרבות שלנו בכלל, והמדיה החברתית בפרט, מטפחות נרקיסיזם או שהן פשוט נותנות במה ולגיטימציה לנרקיסיזם שכבר קיים אצל אנשים?

מספרים הפכו לחברינו הטובים ביותר. אנחנו סופרים, מונים, מתרשמים מהתוצאות, מחשבים, מתעדכנים בכל שינוי בספירה. וכל אותה העת קצת שוכחים שאותם מספרים מייצגים אנשים אמיתיים. איך זה קרה? למה זה קורה? איך זה משפיע עלינו? מוזמנים לצאת איתי למסע בעקבות ההתמכרות שלנו למספרים.

אנחנו חיים בעידן של עושר במידע. אבל איזה מן מידע זה? האם הוא אמיתי? אמין? אובייקטיבי? איפה אנחנו צורכים אותו? האם זה כל המידע? מה אפשר לעשות כדי לשמור על עצמנו ולהגיע לאמת?

אנחנו מרגישים בנוח עם מה שמוכר לנו. אנחנו אפילו מבלבלים בין תחושת המוכרות הזו לבין אמת. במדיה החברתית רואים יותר מדי מהמוכר הזה. יצאתי לגלות למה.

השוואה חברתית היא אחד המנגנונים הטבעיים שעוזרים לנו לבנות את הדימוי והערך העצמי. אבל מה קורה לה במדיה החברתית?

מבט על שיתופי פעולה וירטואליים. קבוצות, קהילות ויחידים שבחרו לשתף פעולה על גבי הרשת כדי לעשות טוב בעולם.

אנחנו מבלים כל כך הרבה זמן ברשת בכלל ובמדיה החברתית בפרט. איך נראית ההתנהגות שלנו שם? איך אנחנו מתקשרים, בוחרים, מפתחים מערכות יחסים?

בשנים האחרונות הדיווחים על תחושות של חרדה עלו. משבר הקורונה אף העצים אותה. מסתבר שגם הגלישה שלנו במדיה החברתית לא תורמת לחרדה. יצאתי לגלות מה הקשר בין חרדה ומדיה חברתית.

המקום אליו הולכת תשומת הלב שלנו מעיד המון על החיים שלנו. הבעיה מתחילה כשאנחנו לא בוחרים את אותו המקום. ויש מי שמנצל זאת היטב. הכירו את הכלכלה החדשה של המדיה החברתית. כלכלת תשומת הלב.