עד כמה אנחנו מאפשרים לעצמנו להיות ייחודיים? למה אנחנו עוסקים כל הזמן בהשוואות לאחרים?

כולם מדברים על אהבה עצמית. חלקם עפים על עצמם ברשתות. מה זה אומר מבחינתי לאהוב את עצמי?

למה אני לא מצליחה להקליל? למה אני שמה כל כך הרבה משקל לדברים? קצת פרופורציות!

כל דבר קטן שקורה מפיל אותנו? אולי זה בגלל שהציפיות שלנו הן שהעולם יתיישר כולו לפי הדפוסים שבנינו היטב בתוכנו? מה יקרה אם פשוט ניתן לו להיות?

לרגע אחד היה נדמה לי שכל מה שאני מתרגלת מתחבר.