מפעם לפעם אני עושה על עצמי ניסויים כדי לבדוק מה עובד עבורי ומה לא. מעבדת ניסויים פרטית שכזו.

לפעמים אני רוצה לשהות באיזו נקודה מזוקקת אחת של עושר פנימי, עוד לפני שאני יוצאת איתו אל העולם.

כשהכל מרגיש תקוע ומתסכל, אפשר לעצור ולשהות, לבדוק ולעשות עבודה פנימית. בדרך כלל זה עובד לי. אבל אפשר גם להכניס תנועה…

אוהבי המוזיקה. יש להם שפה משלהם. זו השפה האהובה עלי.

כל החיים לימדו אותנו ליזום, לקחת אחריות, להיות פרואקטיביים, לרוץ אחרי, להתאמץ, לרדוף ובשום פנים ואופן לא לשקוט על השמרים. אם לא נעשה זאת, הרי שהחיים שלנו יעברו מבלי הישגים. וכל אותו הזמן עלינו לחתור ולדאוג להיות מסופקים ומאושרים. אבל אולי בניגוד למה שסיפרו לנו, לפעמים כדי להתקדם צריך דווקא לעצור?

מתקיימת בי דילמה תמידית – בין הלבד לביחד, בין המיקוד פנימה והחוצה. ואולי הם דווקא יכולים לחיות יחד בהרמוניה?