מדע, טכנולוגיה וחברה

המדע והטכנולוגיה משולבים בחיינו כל יום וכל היום.

אבל איך כל זה קרה? האם הקידמה הזו עושה את החיים שלנו טובים, מאושרים ובריאים יותר? איך המדע והטכנולוגיה משפיעים על החברה, ואיך החברה משפיעה עליהם? אילו מחירים אנחנו משלמים על שילוב הטכנולוגיה והמדע בחיינו, ומה אנחנו מרוויחים? האם למדע באמת יש את כל התשובות? והאם עדיין אפשר לסמוך עליו? בכל הנושאים המרתקים האלה אני עוסקת במחקר שלי בבר אילן, וגם בהרצאות שלי.  

איך זה עובד?

קורסים אקדמיים

קורסים מלאים שמכניסים את הסטודנטים לעולם הטכנולוגי בכלל, ועולם הרשת בפרט, והשינויים שחלו בחיינו.

קורסים ארגוניים

קורסים בהתאמה אישית לצרכי הארגון בנושאי השפעות המדע והטכנולוגיה

הרצאות וסדנאות

חשיבה ביקורתית, השפעות הרשת, ועוד.

עוד על מדע, טכנולוגיה וחברה

התופעה של ההמון, התנהגותו והיווצרותו מרתקת אותי כבר הרבה שנים. אולי, כמו שמתיאס דסמט טוען, וכמובן לה בון וקנטי לפניו, אני מצליחה לראות בהמון את הכוח וגם את הצייתנות שמפחידים ומרחיקים אותי.
המדע הפך לסוג של חותמת סמכותית, שעליה אין ולא יכול להיות שום עוררין. זה נקרא Scientism. יצאתי בעקבות המונח ומדוע רואים אותו יותר ויותר היום.
במהלך הקורונה אנשים שבחרו לא להתחסן ספגו ביקורת רבה. הם תויגו ע"י הציבור כמתנגדי מדע, לא מתקדמים ופוגעים בחברה. השיח הדיכוטומי סביב החיסונים העלה לכותרות את המחלוקת סביב חיסונים, שהחלה עוד הרבה לפני שחיסוני הקורונה נכנסו לשוק. מבט על המחלוקת הזו.
אנחנו משתמשים במטאפורות הללו כל הזמן, והן משפיעות על איך שאנחנו תופסים את העולם ואת עצמנו. איך נולדו המטאפורות ואיך הן משפיעות עלינו?
ניזכר קצת במה שעברנו עם המסכות במשך שנות הקורונה, נבין מה ידוע ומה לא לגבי היעילות והנזקים האפשריים בעטייתן. נביט עליהן כסמל ונכיר קצת את ההיסטוריה שלהן. נחשוב על החובה והאכיפה בישראל, על תפקיד המשטרה ואפילו על זכויות האזרח בקשר אליהן. לבסוף, נדון במסכות ככלי פוליטי וכחלק מתעמולה (ואי אפשר מבלי להזכיר את תפקיד המדיה).
מאז ומתמיד חיבבתי מדע. למדתי אותו, קראתי אודותיו והתרגשתי מתגליות חדשות בו. אבל לאט לאט התחילו לצוץ לי שאלות וספקות. האם המדע היום הוא אובייקטיבי? האם אפשר באמת לסמוך עליו?

תכנים נוספים שכתבתי

תכנים עבור קהילת הטרנספורמציה הדיגיטלית הממשלתית

במסגרת ליווי לקהילה הממשלתית, יחד עם "ישראל דיגיטלית" ו"שיתופים", כתבתי תוכן מקצועי. גם אתם יכולים להנות ממנו.

לקוחות

דברו איתי

כתובת מייל: [email protected]

איך נשקם את מעמדו של המדע לאחר הקורונה? על המלכודת הרטורית של הסיסמה Follow the Science ששמענו שוב ושוב בקורונה: על Scientism, פוליטיקה ואובדן הספק.
לאחרונה החלו לדבר יותר ויותר על שתי תופעות – JOMO ו- ROMO שנותנות קונטרה מעניינת ל FOMO הנודע. התופעות הללו, בעיני, חושפות משהו בתרבות שלנו ששווה להביט בו.
מה קורה לרגש שלנו כשהוא מוצג לראווה במדיה החברתית, ומה קורה לנו בעקבותיו? מוזמנים לצלול יחד איתי לעולמם של הרגשות כשהם נמדדים בלייקים.
אנחנו מבלים במדיה החברתית שעות על גבי שעות והיא משפיעה עלינו, על מערכות היחסים שלנו, על הזהות שלנו ועל ההחלטות שלנו. בואו נראה מי בעצם פה השולט ומי הנשלט, למרות שלכאורה המדיה החברתית נועדה להעצים אותנו ולתת לנו כוח?
אינטימיות נחשבת ללב של מערכות יחסים עמוקות ומספקות. מה קורה לה בעידן דיגיטלי שבו חשיפה ושיתוף הן חלק בלתי נפרד מהרשתות החברתיות?
עברנו לסמוך ולהתבסס יותר ויותר על נתונים ודאטה. מגפת הקורונה היא הדוגמה הקלאסית למעבר הזה. יחד עם הקורונה קיבלנו מגפה של מספרים.
יש מלכודת במדיה החברתית: הרשתות החברתיות מעודדות אותנו להיות אותנטיים, לחשוף את חיינו האישיים, לספר ולשתף כל רגע וכל פעילות. אבל האם האותנטיות הזו היא אמיתית או שהיא עוד אסטרטגיה לניהול התדמית שלנו?
התופעה של ההמון, התנהגותו והיווצרותו מרתקת אותי כבר הרבה שנים. אולי, כמו שמתיאס דסמט טוען, וכמובן לה בון וקנטי לפניו, אני מצליחה לראות בהמון את הכוח וגם את הצייתנות שמפחידים ומרחיקים אותי.
המדע הפך לסוג של חותמת סמכותית, שעליה אין ולא יכול להיות שום עוררין. זה נקרא Scientism. יצאתי בעקבות המונח ומדוע רואים אותו יותר ויותר היום.
במהלך הקורונה אנשים שבחרו לא להתחסן ספגו ביקורת רבה. הם תויגו ע"י הציבור כמתנגדי מדע, לא מתקדמים ופוגעים בחברה. השיח הדיכוטומי סביב החיסונים העלה לכותרות את המחלוקת סביב חיסונים, שהחלה עוד הרבה לפני שחיסוני הקורונה נכנסו לשוק. מבט על המחלוקת הזו.