כוחה המרפא של המוזיקה

למוזיקה יש כוח מרפא. ולריפוי הזה יש קצב משלו.
ריפוי במוזיקה

המוזיקה מאז ומתמיד היתה סוג של ריפוי עבורי. ואני לא היחידה. המון מחקרים נעשו בנושא. מסתבר שלמוזיקה יש יכולות להקל על כאב, להוריד את רמת הסטרס, לחזק את המערכת החיסונית, וכמובן להעלות את רמת האושר. תוכלו לקרוא עוד קצת על כך, כאןוכאן. גם טיפולים במחלות נפש, דכאון וסטרס נעזרים בכל מיני סוגים של תרפייה במוזיקה.

אבל הריפוי שעליו אני מדברת הוא אפילו עוד יותר פשוט, יומיומי, נגיש.

רגשות לא מספיק מעובדים, כאוס מחשבתי שלא מוביל לשום מקום, או סיטואציה שאפילו הלב לא יודע איך להתחיל להתמודד איתה? השיר המתאים ברגע המתאים פשוט מכניס סדר. לא מהסוג המנטלי, אבל מהסוג שבלב.

זה לא אומר שכל מחשבה מסתדרת ברגע שהשיר המדויק מתנגן, אבל היא יכולה למצוא מענה בשילוב המופלא הזה של מילים ומוזיקה. היא כבר לא לבד.

יש משהו מנחם בעובדה שעל הכל כבר כתבו, וחשבו. כל הרגשות שאנחנו חווים, כבר נחוו. ואם חלק מהאמנים הצליחו להעלות את אותם רגשות ומחשבות על הכתב, לתוך שירים, אל הפסנתר ואל המילים, הרי שהם נתנו לנו מתנה שיכולה לסייע לנו בעיבוד הרגשות.

הריפוי של המוזיקה יש לו קצב משלו. הוא מסתנכרן עם הלב. הוא אינו ממהר לשום מקום, ואין לו מסקנות ברורות וחדות. הוא פשוט קורה, לאט לאט, ובכל פעם מלטף, מתקן, מוריד עוד שכבה עיקשת של תסכול, או פורט את הרגש הסבוך לרגעים קטנטנים שיש בהם קצת יותר אוויר.

הריפוי הזה אינו מטלטל. לא במובן הפיזי האגרסיבי של המילה, בכל אופן. הוא מטלטל אט אט את הלב, עד שזה ימצא את התנוחה המתאימה לו להתמודדות. וזה לא משנה אם מדובר בשמחה גדולה, אושר מציף, ייאוש תהומי או אכזבה שקטה.

כבר כתבתי על יכולתה של המוזיקה לרפא, מתוך האפשרות שהיא נותנת לנו להיות נוכחים באופן מלא ברגע. אבל יש עוד רבדים לאותו ריפוי, והם אולי נשענים על אחווה מסוימת. שלי עם הכותב, שלי עם המבצע. שלי עם כל מי שאי פעם דמע לשמע אותו שיר על שלג באפריל.

הריפוי מתרחש בכל מיני צורות. בהאזנה, בהזכרות ביצירה, בביצוע שלה בנגינה, ריקוד או שירה.

אם בחרתי לבצע שיר שהוא ריפוי עבורי, הרי שבכל פעם הוא ירפא עוד שכבה של הפצע, גם אם יש לו היכולת לפתוח אותו מחדש, שוב ושוב.

מוזיקה, אולי האמנות החמקמקה והמופשטת מכולן, יכולה לחבר אותנו אל הרגשות שלנו. גם לאלו שאין לנו שמות או הסברים עבורם. היא מזכירה לנו רגשות וחוויות מהעבר וגורמת לנו להיזכר בכל מה שהיה שם. היא יכולה לגרום לנו לעבור ממצב רוח אחד למשנהו במהירות הבזק, ולהרגיש דברים שלא חשבנו שקיימים. היא סוג של פלא ממכר. ועבורי, היא גם הריפוי הכי נעים ונכון שיש.

 

“My heart, which is so full to overflowing, has often been solaced and refreshed by music when sick and weary."
Martin Luther

 

די, תמשיכי

כל הדברים הטובים שיש בבלוג אצלך בתיבה :)

עוד באותו נושא

גיל מרטנס

תמיד אמרו לי שאני צריכה להתמקד.
ולא הצלחתי. הכל עניין אותי. רציתי לשיר וגם להתעסק במדע.
רציתי לקרוא ספרים וגם להרצות.
רציתי לעשות יוגה ולשקוע במדיטציות וגם להעביר ידע.
לקח לי זמן להבין שהכל מתחבר בסוף. אלו החיים עצמם.
אז אני גם מרצה, גם לומדת, גם מתרגשת מהמילים הכתובות. 
גם קוראת ארבעה ספרים במקביל, וגם כותבת בלי סוף. 
ובעיקר חיה ונושמת מוזיקה. 

די, תמשיכי

כל הדברים הטובים שיש בבלוג אצלך בתיבה :)