(אני) בשירות היקום

לקראת סופו של חודש יוני, החלטתי שנמאס לי.

נמאס לי לשמוע "אני" מכל כיוון. הרשתות החברתיות עמוסות בתופעת "אני כספקטקל" (תופעה שבה על גבי המדיה החברתית, אנשים מחליטים "להנדס" לעצמם חיים מושלמים, ומעלים למעשה מופע של נפלאותיהם), שרי הממשלה המנופחת שמדברים רק על עצמם ולא על טובת האזרחים או מדיניות, ולאט לאט הרגשתי כי השיח העצמי פולש גם לשיחות פנים אל פנים (ממרחק שני מטרים זה אפילו עוד יותר קשה להכלה).

למדתי עם השנים שדברים נטמעים הכי טוב כשאני מנסה אותם על עצמי

החלטתי לעשות על עצמי ניסוי. משך חודש שלם לנסות לא לראות את העולם דרך האני הפרסונלי. לא ליזום, למכור או להציע בצורה אקטיבית, רק לפתוח את הלב ולהקשיב לצרכים של מי שמסביב, מי שמגיע אלי, מי שנקרה בדרכי (כאן הצהרתי על הניסוי, והתגובות היו מעניינות). הדגש היה על הפעילות במדיה החברתית, אך גלש (בכוונת תחילה) למחוזות נוספים.

רציתי לבדוק איך אפשר להתנהל בצורה כמעט הפוכה למה שתמיד מלמדים אותנו – ללא מטרות, ללא יעדים או דדליין, פשוט מתוך פתיחות והקשבה לצרכים. ואין כמו התקופה האחרונה ללמד אותנו שצרכים משתנים. הניסוי השתלב יופי גם עם מפת העיצוב האנושי שלי.

במהלך הניסוי קרו לי דברים מעניינים. הבנתי מיד כי מדובר בהרחבה של דברים עליהם אני עובדת מתחילת השנה ובעיקר הלב הפתוח. אין ספק שבחרתי לי חתיכת שנה לפתוח בה את הלב לכל מה שמגיע. מי חשב שדווקא הקורונה תגיע ואני אצטרך לקבל שיעור למתקדמים?

הבחירה בחודש הניסוי הגיעה בדיוק לאחר המחשבות שלי על זהות וכמה שהיא סוגרת עלינו במקום להרחיב. ואם כל העולם נחווה דרך הזהות שלנו, הרי שה"אני" שולט. בעצם הראייה שלנו הופכת להיות פרסונלית לחלוטין – החל ממה שאני אוהבת או לא אוהבת, וכלה במה שמתאים לי או לא.

האם יש עוד כלים לחוות את המציאות מלבד דרך העיניים של ה"אני הפרסונלי"? נדמה לי שכן.

ניסיתי למקד את הניסוי סביב העסק שלי (מי אמר שהעולם הרוחני מנותק מהמציאות היומיומית?). זה היה מעבר מעניין. מלהשתמש (חלקית) ברשתות חברתיות כדי לקדם מוצרים ושירותים (כלומר לחשוב שיווקית, להתנהל לפי מטרות ולהיות אקטיבית), לבדיקה והקשבה שקטה – מה אנשים צריכים? על מה אנשים מדברים? מה יכול לעזור להם?

הורדתי את הפרסום בפייסבוק (מה שהסתדר מעולה עם התפיסה הערכית שלי לגבי חברת פייסבוק), בחרתי לפרסם פוסטים שיתנו ערך ועניין, ניסיתי לפתח דיון, ולמעט מעידה אחת בקבוצה מקצועית, לא כתבתי שיש לי שירות או מוצר שיכולים לענות בול על הצורך. זה היה בעיקר משחרר. באופן משמח (אבל הרי כה צפוי) דווקא החודש הגיעו אלי אנשים, רעיונות והצעות מעניינות.

למעשה, ובניגוד לעצות של רוב היועצים והמנטורים (עוד מילה שנראה לי שהגיע זמנה), עברתי מעבודה חיצונית לעבודה פנימית (פתיחת הלב, הקשבה מלאה, ניסיון להורדה של הזהות שמתערבת בכל דבר ושופטת אותו לפי מה נכון לי או לא). ויחד עם זאת, שיניתי את נקודת המבט כלפי חוץ – ניסיתי להיות קשובה לפני שאני מתפרצת עם מה שיש לי לומר או להציע.

לפעמים זה נראה לי הדבר הכי פשוט לעשייה – להקשיב. אז למה זה כל כך קשה?

אבל אחד הדברים הכי מעניינים שקרו לי, היה במהלך שיעור פיתוח קול. כבר שנים שאני נאבקת עם אחת היצירות של צ'ייקובסקי. ופתאום הבנתי שאני נאבקת בגלל שאני שמה את עצמי יותר מדי במרכז שלה. במהלך העבודה עליה עלו לי מחשבות כמו האם אני אצליח להחזיק את הפראזה, האם אעלה כמו שצריך לתו הגבוה, האם הקול שלי עומד בזה, איך המבטא שלי, וכד'. כלומר – הכל היה סביבי.

ואז אמרתי לעצמי "הלו, זה צ'ייקובסקי. תתעוררי"

אם החודש הזה לימד אותי משהו, הרי שגם במקרה זה – היצירה לא נועדה לשרת אותי, את הקול שלי ואת הביצוע שלי. אני זו שסוגדת לגאונות של המלחין המדהים הזה, ואני זו שצריכה לשרת את היופי שהוא הצליח להלחין. ולכן, כאילו שמתי את עצמי בצד, ועברתי להביט ביצירה כמו שהיא – פיסת יופי צרופה. מורכבת, קשה לביצוע, מאתגרת מאוד, אבל אני רק עוד אחד מהכלים שיכולים אולי לנסות ולגעת בה.

וזו, אגב, זכות גדולה.

אז אולי שינוי נקודת המבט הזו יכולה ללמד אותי דבר או שניים על צניעות, על הקשבה, על הורדת המשקל מדברים שבסך הכל יקרו גם אם אני אעלם מהנוף (ולא, הכוונה לא מורבידית, אלא פשוט שהיצירה, הסדנה או ההרצאה לא יכללו אותי). נדמה לי שהחודש הזה בעיקר מלמד אותי לשחרר. ושוב להמשיך עוד ועוד לפתוח את הלב, כי יש דברים יפים שם בחוץ שהוא עדיין לא גילה.

תגובות

  1. חגית אומר

    גילי יקרה .התרגשתי !

    פעם ראשונה – כן , גם בגילי יש firstness ואני קוראת בלוג.

    ולמה דווקא את שלך ?

    ואני חוזרת וקוראת ומשננת מה הולם ברקותי ומה שמתחתיהן – לשחרר, לתת
    להעניק.

    תודה !

    חגית 🎯

    • גיל מרטנס אומר

      חגית היקרה, מתרגשת ושמחה שהפעם הראשונה שלך היא איתי! כבוד גדול 🙂

  2. אורי ארליך אומר

    הי גיל,

    מאד התחברתי לדברים שכתבת,
    הנה כמה הדים..

    בספר הטאו, המחבר כותב על צניעות:
    עמידה על הבהונות
    אינה עמידה איתנה
    הליכה בפישוק רגליים
    אינה הליכה יציבה

    אדם המציג עצמו לראווה
    משבח מאדיר
    ומהלל את עצמו
    רק עומד על בהונותיו
    או מהלך כברווז..

    ועוד כתוב שם בהקשר לשאיפות אישיות:
    ..גם החכם
    כמו שמיים
    וכמו הארץ
    אינו עסוק בעצמו
    ולכן
    שלם הוא עם הבריאה

    מפני
    שאין
    בו
    שאיפות
    יכול
    הוא
    לממש
    אהבה
    במלואה

    וב'עצות ליוצאים לדרך':
    בית
    כדאי שיהיה קרוב לאדמה
    לב
    חשוב לשמור פתוח
    מגע בין אנשים
    חיב עדינות וחסד
    שותפות
    היא קודם כל נאמנות..

    ובשיר 'ברכות השחר' של יחזקאל רחמים' הוא כותב:
    שלא הלא – שכן הכן : שכן
    היש – שלא האין : שאדע להיות
    ושאדע להזדקן : שאוהב-שאוהב :
    שאשתוקק לחזות ברעי זורח
    אל שמיו : שאזרה לאור
    את מתנותי : שלא רק לי
    אחיה לי את חיי.

    תודה שהזכרת..
    אורי.

    • גיל מרטנס אומר

      אורי היקר, בדיוק אתמול הוצאתי את ספר הטאו מהספריה והנחתי על השולחן כדי לחזור ולעיין בו.
      כל כך מדויק!
      תודה על ההדים שאתה חולק איתי. הם מחזקים ומעוררים לעוד מחשבות.
      ותודה בכלל שאתה פה, חולק איתי את האהבה למילים, לשירה, ובכלל לעולם המעניין הזה.

  3. פיני אומר

    היי גילי.
    נתקלתי בפוסט על קלישאה לגבי אוקטבות. של מרייה קרי. הפוסט הוא מחודש יולי 2015.
    אני חייב לתקן אותך, אם תרשי לי. אם שמעת על ג'ולי אנדרוז. אז את צריכה לדעת שלפני שעברה ניתוח בגרון, אשר נכשל. מאז היא נשארה רק שחקנית ופחות זמרת. בכל אופן היא היתה היחידה בעולם אשר הצליחה לגעת ב"פה" ולפוצץ כוסות בגיל 12. היא שיחקה את מרי פופינס וגברתי הנאווה בברודווי. בגלל שהמנתח נכשל בניתוח, הוא פוצתה בסכום של 30 מיליון דולאר. וזה היה לפני כ35 שנים. מריה קארי שורקת וג'ולי אנדריוז שרה אריות וכל היתר כמו ברברה סטרייסנד.
    טוב, סיימתי לחפור.

    • גיל מרטנס אומר

      הי פיני, תודה על התגובה. לא בטוחה שהבנתי על מה התיקון. השריקה של מריה קארי היא אכן לא שירה, ולכן המיתוס על מספר האוקטבות שלה…
      וג'ולי אנריוז הנפלאה – באמת זמרת ושחקנית מיוחדת כל כך!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *