אישי

כל דבר שקורה, קרה או יקרה מזכיר לי שיר או יצירה. בראש שלי כל הזמן מתנגנות להן יצירות. המוזיקה מלווה את חיי. כאן תוכלו לקבל הצצה לעולם האישי שלי – למחשבות, להגיגים, לשאלות אין סוף וכמובן למוזיקה.  

די, תמשיכי

רוצים להיות חלק מהדרך שלי? מוזמנים להירשם כאן ולקבל עדכונים על הפוסטים החדשים האישיים שלי 

פוסטים נבחרים

ככל שהמציאות שלנו נעשית קשה יותר ויותר, אני שמה לב ליותר ויותר מחוות של טוב, של אדיבות ושל לב פתוח. אבל זה קורה לי רק מול אנשים בודדים. למה?
האם הנפרדות מאפשרת לנו להיות שלמים יותר עם עצמנו ועם הסובבים אותנו? האם היא זו שמאפשרת לנו לקיים קשרים מלאים?
האם את כל מה שלימדו אותנו - שצריך להציב מטרות, לפעול, להיות פרואקטיביים, בעצם הבנו לא נכון?
למוזיקה יש כוח מרפא. ולריפוי הזה יש קצב משלו.
המוזיקה תמיד נשמעת. המילים שלה מהדהדות בי. ולכן, עד כמה שניסיתי, אני לא מצליחה לזרום עם כל מוזיקה שיש.
פרינס כבר נפרד מאיתנו. אבל המורשת שלו לימדה אותי כל כך הרבה.

כל הפוסטים

האם אנשי שיווק, וכל מי שעוקב אחריהם, עוצר לרגע לשאול – למה? למה בעצם צריך כל הזמן לשווק ולמכור, והאם זה באמת מיטיב עם העולם?
אנחנו מאמצים טכנולוגיה כל כך מהר, שהיא הופכת להיות האדון שלנו ולא המשרת. למי אני כן מאפשרת להיות המאסטרית שלי?
כשמגיע משהו לא נוח, אנחנו מיד מגיבים - מדחיקים, מוציאים על מישהו אחר, מתגרדים, לוקחים כדור. מה יקרה אם נחליט לא לגעת?
מתי האנרגיה נכונה לנו ומתי היא מזיקה? ומה הקשר להשוואה חברתית?
לכל שיר או יצירה יש את הפוטנציאל להזיז למישהו משהו ברגע כלשהו...
נדמה לי שיש אנשים שמצליחים, לפחות טוב יותר ממני, לקחת מרחק רגשי ממה שקורה סביב.
יש איזה קוד תרבותי, מקצועי, חברתי שדורש מאיתנו לדעת, לומר בביטחון, לספק תשובות ברורות. אבל המציאות כוללת בעיקר דברים לא ידועים. מה יקרה אם נתחיל להודות שאנחנו לא יודעים?
האם כל זמן הוא זמן נכון למציאת תשובות?
אפשר לצמוח לכל מיני כיוונים. יותר ויותר אני מעדיפה את הצמיחה לגובה. מה זה אומר מבחינתי?
האם אנחנו עושים למען יראו וייראו או למען התפתחות פנימית?

דברו איתי

כתובת מייל: [email protected]