זה קרה ברגע אחד, של מוזיקה מזוקקת. הוא נפתח…

לב פתוח הוא המצב האידיאלי. אבל עד שאגיע אליו, אני מתרגלת מודעות לכיווצים שלו והשהיה של תגובות כשזה קורה. מאתגר.

על אפשרויות למנוחה עם מוזיקה, או ההפך ממולטיטאסקינג

למה אנחנו כל כך מפחדים מלהיות לבד עם המחשבות והרגשות שלנו? אולי מדובר רק באימון של ההשהיה הזו? יצאתי לתהליך של בדיקה.