החתירה אחר השלמות גורמת לכם לא לעשות דבר עד שאתם לא מגיעים למוצר/ביצוע/רגש המושלם? הפוסט הזה בשבילכם… דווקא בעקבות העשייה שלי בבלוגים, גיליתי עד כמה חשוב להבין שפעולה מקדימה בטחון, ולא ההפך, ושהדיוק נעשה תוך כדי תנועה. אין כזה דבר בלוג מושלם, ממש כשם שאין דבר כזה יצירה מושלמת. איך זה מסתדר ומה הקשר למוזיקה? […]

  ואיזו שנה זו היתה. שנה של פרידות מוזיקליות. שנה של התחלות חדשות. בתחילת השנה, כשבואי הלך מאיתנו, היה נדמה כי חלפה לה תקופה. לא דמיינתי שבקרוב אצטרך להיפרד מאליל נעורי הנצחי, פרינס. כתבתי מה למדתי ממנו זמן קצר לפני שזה קרה. אולי בתת המודע הכנתי את עצמי לפרידה? אבל היא היתה ועודנה קשה לי. […]

  מאז ומתמיד הקשבתי לכל מילה בשירים. אני זוכרת היטב את התחושה המתסכלת של לא להבין על מה מדובר. זה קרה עד גיל 8 בערך. אז החלטתי לקחת את עצמי בידיים וללמוד אנגלית, ולו רק כדי להבין על מה שרים ברגש כה רב אותם זמרים עם תסרוקות הזויות (כן, אלו היו שנות השמונים). את המילון […]

השילוב של ספר טוב, קשר למוזיקה ותובנות אישיות הוא פשוט מנצח. לכן, בזמן קריאת "בשבח האיטיות" (באיחור אלגנטי, אבל אם באיטיות עסקינן, למי אכפת?), עוד לפני שהגעתי לחלק שעוסק במוזיקה והקצב הנכון לנגן אותה, הבנתי משהו. תל אביב כבר לא תהפוך לעיר איטית כנראה, ובכלל החיים שלנו כאן הם האצה אחת גדולה ומטורפת. בעודי שוקעת […]

מחשבות שהעלתה בי ההופעה של קרלוס סנטנה, מנסות לענות בדיוק על השאלה הזו. במהלך הלילה שאחרי (יש לי נטייה לא להירדם לאחר הופעות, והניתוחים בראש לא פוסקים), הרצתי בראש את ההופעות הכי טובות שראיתי, ואלו, אחת אחר השנייה, הוכיחו לי נקודה מסוימת. קרלוס סנטנה נתן במה למוזיקה, ולה בלבד. הגיטרה הנצחית, המוזיקאים הנפלאים שלצידו, והיכולת […]