חיים פרטיים וחיים ציבוריים

עד כמה חשוב להפריד בין האישיות והמקצועיות, או בין החיים האישיים והציבוריים? בעידן של מדיה חברתית הכל מתערבב ואני בכלל לא בטוחה שזה טוב…

לב זהב

האם מתחת למעטה של פוזות, שכבות של הגנה והתנהגות אגרסיבית, יש לב שרוצה להרבות טוב? אולי יש בתוכנו לב זהב?

מרחב אישי ונפרד

האם הנפרדות מאפשרת לנו להיות שלמים יותר עם עצמנו ועם הסובבים אותנו? האם היא זו שמאפשרת לנו לקיים קשרים מלאים?

להתחבר או להתנתק?

יותר מתמיד אנחנו מחוברים – לחדשות, לחברים, לקהילות, לעדכונים, לדעות אחרות. האם זה באמת מחבר אותנו? למה בדיוק? ולמה אנחנו כל כך מפחדים להתנתק קצת?

פער ההכרה

הכרה היא אחד הדברים הכי חשובים לנו בחיים. היא יכולה להיות נפשית, רוחנית או רגשית. ואנחנו מחפשים תמיד גם את ההכרה החומרית. מחשבות על הפער בין הרצוי למצוי.

להתיישב על המזרן

כשאנחנו מפנים זמן מדי יום לתרגול, אנחנו לומדים באמת. בכל יום, עם תרגילים והקדשת הזמן, עם חוזק מנטלי ומשמעת עצמית ועם המון אמונה בתהליך. עם התסכולים, עם השאלות, עם רגעי השיא ורגעי השפל.

הַמְתָּנָה

כל החיים אנחנו בהמתנה לדברים שיקרו. אולי ההמתנה עצמה היא ה – דבר? אולי יש דווקא בה הזדמנות מעניינת ללמידה והתפתחות?

גלי התקרבות והתרחקות

כמו בטבע, גם אנחנו כל הזמן מתקרבים ומתרחקים. מאנשים, מעצמנו. המוזיקה תמיד ידעה איך לעשות זאת…

הנה הסתיו עבר…

רגעים, רגשות, כאבים – כולם בני חלוף. המוזיקה גם היא. האם אפשר לא להיאחז בהם?