מחשבות על ביצוע – הגשת השיר. חלק ראשון.

איך עובדים על ביצוע יצירה- חלק 1

כבר שנים שאני שרה שירים שכתבו אחרים.

מדי כמה שנים שואלים אותי מדוע איני כותבת בעצמי חומרים. ובכן, הנה גילוי מסעיר – יש לי איזו מחברת מהוהה אי שם בעליית הגג. טוב, זו לא ממש עלייה, ולא בטוח שהמחברת מהוהה, ואני לא באמת חושבת שהגילוי הזה מסעיר מישהו. אבל כהרגלי, לא אתן לעובדות לבלבל אותי. בכל מקרה , במחברת הזו יש שירים שכתבתי לפני 20 שנה, פחות או יותר.

מדי כמה שנים עולה בי אותה השאלה, ולרגע אני תוהה האם להעיר מרבצה את אותה המחברת. רק לרגע. ואז נזכרת במה שאני עושה, ולמה אני עושה, ובעיקר באיך שאני עושה. ושוב מחליטה לא לפתוח אותה.

יש כל כך הרבה שירים מופלאים. האם העולם באמת זקוק לעוד ועוד יצירות מקוריות, אם הן נופלות ברמתן (ואני מדברת כמובן רק על אלו מהמחברת ההיא, כן?) מהקיימות? אני לא יודעת. אבל אני כמעט בטוחה שהעולם יכול להסתדר טוב מאוד בלי אותם שירים שכתבתי.

בשנים האחרונות אני עובדת על ביצוע חומר קלאסי יותר (רומנסות רוסיות). המעבר מביצוע של מחזות זמר וקצת שירי ג'אז, לרומנסות, חיזק אצלי את ההבנה לגבי ביצוע. העבודה על כל שיר ושיר, שהיא תהליך מרתק ומרגש בפני עצמו, מבהירה לי עוד יותר כמה רבדים יש להגשת שיר. לא סתם אמנים ממשיכים לבצע יצירות שהם אוהבים וכתבו אחרים.

ההגשה, שהיא לבו הפועם של הביצוע, יכולה לתת לשיר חיים אחרים, לחבר אותו מחדש, לתת לו פרשנות מיוחדת, ואפילו לייתר אותו. אני חושבת להתחיל לכתוב במה כרוכה ההגשה הזו, ואז מבינה שיש לי חומר לכמה פוסטים, ולא רק לאחד.

בהגשה הזו יש כל כך הרבה. אני יודעת שיש נטייה להעריך יצירות מקוריות, אבל האם חשבתם פעם מה נדרש כדי לתת חיים נוספים או שונים, למה שכבר יש בו חיים? ולמה לעשות זאת בכלל? האם כדאי לבצע שיר מוכר רק במידה ויש לך משהו לומר, או רק בגלל שאתה מתחבר אליו? אלו שאלות שכל אמן מבצע הופך בהן.

תקראו לזה פרשנות, חיבור אישי, עיבוד, או אפילו צורך להשאיר חותם. אמן לא ייקח לידו שיר שהוא לא אוהב ומעריך, ולכן מדובר בעיני גם בהבעת כבוד גדול למחברי השיר המקורי.

ההחלטה איזה שיר לבצע, היא ההתחלה של העבודה על ההגשה. השאלות בשלב הזה כוללות את היכולת הקולית הנדרשת לביצוע והתאמתה ליכולת הקולית של המבצע, את מקומו של השיר ברפרטואר הכללי או בקונצרט ספציפי, את החיבור האישי לסגנון, למילים, ללחן.

אז איך עובדים על שיר, במיוחד אם הוא כבר מאוד מוכר בביצוע אחר? יש הרבה מה לעשות. על כך בפוסט הבא. הישארו קשובים.

ובינתיים, משאירה אתכם עם ביצוע מיוחד לשיר אהוב עלי מאוד. ביצוע שלפחות מבחינתי, נתן לשיר חיים חדשים, שנים לאחר שיצא (השיר נכתב ב 1930. הכרתי אותו דרך הביצוע של נינה סימון בשנת 87, כשעוד הייתי ילדה, והתאהבתי מיד).

 

 

 

די, תמשיכי

כל הדברים הטובים שיש בבלוג אצלך בתיבה :)

עוד באותו נושא

גיל מרטנס

תמיד אמרו לי שאני צריכה להתמקד.
ולא הצלחתי. הכל עניין אותי. רציתי לשיר וגם להתעסק במדע.
רציתי לקרוא ספרים וגם להרצות.
רציתי לעשות יוגה ולשקוע במדיטציות וגם להעביר ידע.
לקח לי זמן להבין שהכל מתחבר בסוף. אלו החיים עצמם.
אז אני גם מרצה, גם לומדת, גם מתרגשת מהמילים הכתובות. 
גם קוראת ארבעה ספרים במקביל, וגם כותבת בלי סוף. 
ובעיקר חיה ונושמת מוזיקה. 

די, תמשיכי

כל הדברים הטובים שיש בבלוג אצלך בתיבה :)