הבלוג של גיל מרטנס

הגיגים על הדרך שלי, בעיקר המוזיקלית

  • ראשי
  • מי אני?
  • ארכיון
  • הופעות
  • דברו אלי

הנה הסתיו עבר…

אוקטובר 29, 2021 על ידי גיל מרטנס 2 Comments

כמה שאנחנו אוהבים להיאחז בדברים. ההיאחזות כנראה נותנת לנו תחושה של ודאות, של שליטה. נדמה לי שזו הסיבה לכך שאנחנו מדביקים תוויות לאנשים ומצבים, מתייגים דברים כאמת או שקר, מתהדרים בזהות או בטייטל, ולא מבינים איך לאנשים אחרים יש דעות ופרשנויות שונות לאותם אירועים.

ברגע ששמנו תווית, אנחנו נרגעים. הרגשנו לא טוב? האבחנה של הרופא מרגיעה אותנו. מישהו חושב אחרת? מיד נדביק לו כינוי ("מתנגד", "הזוי" או סתם "אידיוט"). העתיד לא נודע? אנחנו נתכונן אליו כדי שהוא יתרחש בדיוק, אבל בדיוק, כפי שאנחנו מצפים.

אבל החיים מלמדים אותנו, שוב ושוב (עד שנבין ונפנים, בגלגול הזה או אולי בזה שאחריו) ששום דבר אינו ודאי, או כפי שאמר בנג'מין פרנקלין: "בעולם הזה לא קיים דבר ודאי, מלבד מוות ומיסים." אי ודאות היא כנראה הדבר הכי לא נוח לנו, ולכן אנחנו כל הזמן מחפשים שמות, תוויות, שיפוטיות – כל דבר שיקנה לנו תחושת ודאות ובטחון.

התקופה האחרונה הבהירה לנו כמה קשה לחיות באי ודאות, וכמה אנחנו מוכנים להקריב כדי להחזיר שליטה לחיינו, גם אם ברור לנו שמדובר באשליה של שליטה בלבד. היא גם הציבה לנו מראה אמיתית לשבריריות החיים, השגרה וכל מה שחשבנו שהוא בטוח.

בעולם הרוח נהוג להתייחס בהמון כבוד לארעיות של החיים. כל רגע לא חוזר (ולכן חשוב להיות כאן ועכשיו), כל מחשבה חולפת, כל רגש משתנה. אם נבחר בפרשנות קצת יותר גמישה, נבין שיש בכך גם יופי ושקט. אנחנו כל כך חרדים מכאב ואכזבה, אבל גם הם בני חלוף.

דברים טובים שקורים לנו אנחנו מסרבים לשחרר, והנה חלפו שנים מאז שהם התרחשו. בראש שלנו אנחנו עדיין שם. הרומנטיים קוראים לזה נוסטלגיה. אנשי הרוח קוראים לזה היאחזות. זה נכון גם לגבי דברים רעים שאנחנו לא רוצים שיקרו לנו ולכן מחזיקים אותם בראש כדי להימנע מהם.

למרות הקושי להיפרד מרגעים, מחשבות ורגשות, יש גם קסם בלאפשר להם את פרק הזמן הנדרש (והוא אף פעם לא זה שהמחשבה תגדיר לנו כנכון. לחיים יש קצב משלהם), ואז לשחרר אותם להשתנות. זה קשה כשמדובר בשמחה, אך כמה מרגיע כשמדובר בכאב.

מוזיקה היא כנראה האמנות הכי מתאימה לתפיסה הזו, ובעיקר מוזיקה חיה. רגע על הבמה או בביצוע יצירה, לא ישוחזר במדויק לעולם. הצלילים, הרגש שעובר, הרטט של הקול, הרגע בו היצירה נוגעת בקהל, השקט בין לבין, הנשימות, הקונטקסט הספציפי. מוזיקה חיה היא ארעית כל כך.

כשעובדים על יצירה, עשויות לקחת שנים עד שמצליחים להגיע לאיזה רגע מזוקק שלה שבו יש דואט מופלא בין הקול לכלי הנגינה, בו כל ניואנס עובר, בו הרגש מתלכד עם המילים. ואז, מסתיים הביצוע וכל זה נעלם. לפעמים לעד.

יש אמנים שבמשך כל החיים מנסים לשחזר, ללא הצלחה, את אותו הביצוע, את אותו הקסם.

ויש את אלה שמניחים ליצירה לקבל צורה בכל פעם מחדש, וזה יוצר קסם ייחודי, מרגש ולא נודע.

אני מנסה להיות בין האחרונים, לא תמיד בהצלחה. התקופה האחרונה הזכירה לי, יותר מתמיד (ואולי זה גם הגיל) כמה הדברים הם בני חלוף וכמה חשוב לזרום יחד איתם, אבל גם לדעת לשחרר אותם. הטבע עושה זאת שוב ושוב. ואתם?

Filed Under: מחשבות על מוזיקה Tagged With: ארעיות, בני חלוף, היאחזות

Comments

  1. אורי says

    נובמבר 4, 2021 at 17:47

    הי גיל,
    ראשית, הסתיו עוד לא עבר… הוא רק הגיע אחרי קיץ חם ולוהט, תני לו עוד קצת זמן, בבקשה 🙂
    חשבתי על כך שאחיזה פיזית מחייבת השקעת אנרגיה בעוד שהרפייה נעשית ללא מאמץ, אבל כדי להרפות מאמונות ודעות שקנו להן אחיזה אצלנו נדרשת עבודה פנימית לא קלה..
    למדתי שלמילה ודאות 3 מובנים: ידע מושלם, חסין מטעויות, מצב נפשי של העדר ספק ותחושת ביטחון המאפשרת להכריע בשאלות מעשיות. חושב שהראשון אינו אפשרי באמת, השני לא רצוי והשלישי עשוי להיות בעל ערך, אבל קשה להשיגו בתקופה המורכבת שלנו.
    וכפי שכתבת, בטבע ההשתנות היא הדבר הקבוע.. ויסלבה שימבורסקה כתבה בשירה 'עננים':
    בתיאור של עננים
    יהיה עלי למהר מאד-
    שבריר שניה
    וכבר הם לא כשהיו
    מתחילים להשתנות..

    ובשיר אחר היא כותבת:
    שום דבר לא קורה פעמיים
    ומאום פעמיים לא קרה
    לכן נולדנו בלא הכנה
    וגם נמות בלא שגרה..

    הגב
    • גיל מרטנס says

      נובמבר 5, 2021 at 15:06

      אורי היקר, הסתיו כאן ואכן חשוב ליהנות ממנו (אבל לא להיאחז בו 😉 )
      אתה צודק לגבי אחיזה – היא בעצם דורשת יותר אנרגיה. אבל להרפות כל כך קשה לנו, בעיקר מנטלית.
      תודה על שירי שימבורסקה הנפלאה. תמיד מכניסים משב רוח 🙂

      הגב

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים אחרונים

  • חיים פרטיים וחיים ציבוריים
  • לב זהב
  • מרחב אישי ונפרד
  • להתחבר או להתנתק?
  • גמישות מחשבתית בהיעדר התנגדות

התחברת למה שכתבתי? רוצה לקבל עוד?

כתובת המייל שלך, והכל אצלך בתיבה.

דברים שעושים לי "וואו"

Copyright © 2022 · פועל על Jetweb

זכויות יוצרים © 2022 · The 411 Pro Theme על Genesis Framework · WordPress · Log in