קלילות = שטחיות??

לאחרונה אני חושבת לא מעט על היכולת שלנו באמת להיות בשמחה, בקלילות, בתוך הטוב שיש בחיים שלנו. וכמה אנחנו מעזים לשתף אחרים בטוב הזה? הלא התרגלנו לקטר, לרכל, לבכות על מר גורלנו יחד. האם גם שמחה יכולה לחבר בינינו? האם חבר אמיתי הוא לא זה שיכול באמת לשמוח בשמחתך ולא רק להתעצב יחד אתך? אני […]

להיות כאן ועכשיו

בעודי חושבת על יכולתה של המוזיקה לרפא, הבזיק בי רעיון על למה זה קורה. תחילה חשבתי על החוויות הגופניות שלי בעקבות העיסוק במוזיקה. ההרגשה בזמן השירה או אחריה היא מזוקקת. כאילו השלתי מעצמי משא כבד, ואני יכולה מעתה להתנהל בצורה קלילה הרבה יותר, ותואמת יותר את האופי והמהות שלי. מדוע זה כך? נדמה לי שאחת […]

יחיד(ה) מול קבוצה

כבר כמה שנים אני עסוקה ביני וביני (ולפעמים עם אחת החברות) בעמדה שלי מול קבוצות. האם זו באמת עמדה? אני לא בטוחה, אבל אני כן יודעת שבכל פעם שאני נמצאת בקבוצה כלשהי, אני לומדת משהו, בעיקר על להיות (או לא להיות) חלק ממנה. איך כל זה קשור למוזיקה? אצלי הכל קשור למוזיקה! ובכל זאת אסביר […]

יהלומי מוזיקה לנצח

פעם, כשהייתי קטנה ותמימה (יש הטוענים כי תמימה נשארתי), המוזיקה היתה המפלט שלי מכל מה שיש, ומכל מה שיכול להיות. אני קוראת עכשיו ספר מרתק, "להב היהלום", המספר על עקרונות בודהיסטיים בחיים ובעסקים (מומלץ בחום!) ובו מדובר לא מעט על הרישומים שאירועים כאלו או אחרים טבעו בנו, הרגשות שנילוו להם, ואיך הם ממשיכים להשפיע עלינו […]

מקורות השראה, או הכד הריק

אחד הדברים הנפלאים בלהיות בת 40 (פלוס, אבל מי סופר?) הוא ההפתעות הנכונות לנו מדי יום. עלה לי הבוקר רעיון – לכתוב פוסט על מקורות ההשראה, ואז גיליתי שבתיקייה כבר נח לו דף ובו הכותרת הזו. נו, אז חשבתי על זה כבר לפני שבועיים, אז מה? זה ריגש אותי שוב באותה מידה הבוקר. טובים ורבים […]

הקלישאות הגדולות

במהלך 20 השנה האחרונות נתקלתי בכל כך הרבה חוסר ידע בקשר למוזיקה בכלל, ולשירה בפרט, שאילולא היה זה עצוב, זה היה מצחיק אותי כהוגן. ממה נובעת הבורות הזו? במיוחד היום, הידע כל כך נגיש, שקשה להאשים אנשי מקצוע שהוא לא בנמצא. האם מדובר בעצלות? האם המדיה מובילה אותנו לבלוע קלישאות וסיפורי סינדרלה ולהאמין בהם? כך […]