חודש מאז שהנסיך עזב אותנו…

משהו קרה לי בחודש האחרון. חזרתי לבסיס שלי. שחררתי משהו. התחברתי מחדש. כבר כתבתי פה על הבסיס הזה, ולמה מדי פעם אני זקוקה לתזכורות לשוב אליו. עבר חודש בדיוק. לא עבר בו ולו יום אחד שבו לא חשבתי עליו, שמעתי אותו, הקשבתי לו קצת אחרת. אני יודעת שזה נשמע מוזר. הוא היה זמר אמריקאי מפורסם. […]

דברים שלמדתי מהנסיך…

עכשיו כשדיוויד בואי נפרד מאיתנו והלך לו למקום (אולי) טוב יותר, חשבתי על ילדותי, שלוותה, בין השאר, בשיריו. אבל היה זה דווקא פרינס ששינה לעד את היחס שלי למוזיקה ולימד אותי דבר או שניים. כל מי שמכיר אותי מהילדות מבין שהפוסט הזה היה מתבקש, ויפה שעה אחת קודם. החלטתי לא לחכות ליום שאחרי, אלא להודות […]

מקורות השראה, או הכד הריק

אחד הדברים הנפלאים בלהיות בת 40 (פלוס, אבל מי סופר?) הוא ההפתעות הנכונות לנו מדי יום. עלה לי הבוקר רעיון – לכתוב פוסט על מקורות ההשראה, ואז גיליתי שבתיקייה כבר נח לו דף ובו הכותרת הזו. נו, אז חשבתי על זה כבר לפני שבועיים, אז מה? זה ריגש אותי שוב באותה מידה הבוקר. טובים ורבים […]

לחלום חלומות אבודים…

אחת התחושות הקשות היא להתעורר מחלום טוב. וזה ממש לא משנה אם החלום היה מתוך שינה או בערות מלאה. לאחרונה הבנתי שזמן החלימה בהקיץ שלי פחת משמעותית, ואני מתכוונת לשים לזה קץ. תנו לי לחלום, ועכשיו. כבר נגעתי בזה פעם, באחד הבלוגים שלי. אבל אי אפשר לדבר על מוזיקה ושירה מבלי לדבר על חלומות. אז למה […]