מחשבות על ביצוע – חלק שני. איך מתחילים לעבוד על שיר?

בפוסט הקודם כתבתי על הסיבות לבצע שיר שלא אני כתבתי.

הבטחתי לספר לכם איך מתחילים לעבוד על ביצוע שיר. הנה אני מקיימת.

השלב הראשון, כאמור, הוא סוג של חיבור ראשוני לשיר. כמובן, הכל מתחיל בתשוקה,  ברצון לבצע אותו, בהתלהבות. אחר כך כדאי לבדוק האם השיר מתאים מבחינה קולית (אני לא אוהבת לשנות סולמות או להתאים שיר לקול רק כי אני רוצה לבצע אותו. אני משתדלת לתת כבוד לבחירה הראשונית של מי שכתב אותו, אבל אני יודעת שיש רבים שנוהגים לבצע התאמות לסוג הקול). אבל זו רק ההתחלה. השלב הבא הוא שלב טכני.

בשלב הזה לוקחים את התווים, ופשוט לומדים אותם. מנקים, מסדרים נשימות, מנקים שוב, מקפידים על פראזות. זה השלב הטכני. הוא אולי הכי פחות מעניין, אם כי בשלב הזה מגלים עד כמה יצירה שחשבנו אותה לפשוטה, בעצם מורכבת וקשה לביצוע (או ההפך).

השלב הבא מתחיל להיות יותר מעניין. שלב בניית היצירה. בשלב הזה עולות שאלות כמו לאן היצירה מתפתחת? מאיפה היא מתחילה והיכן מסתיימת? איפה הדגשים?

השלב הבא, שהוא בעיני השלב הכי מעניין, הוא שלב מציאת הסיפור. מי הדמות? למי היא שרה? מה הסיפור שלה? איך היא נראית? מה הקונפליקט שלה? העבודה בשלב הזה היא אינסופית. לפעמים גם שנים לאחר ביצוע, משהו בסיפור משתנה, מתדייק, מתווסף. בשלב הזה אפשר ללכת מהפנים לחוץ, או להיפך. על השלב הזה כבר כתבתי באחד הפוסטים. זה השלב הכי אישי והכי מעניין, ויש לו נטייה להתפתח ולהשתנות ולהתדייק שוב ושוב.

השלב האחרון הוא האינטגרציה, הביצוע. פה כל השלבים מתחברים ואמורים לקבל מענה שלם. פה מגיעה לידי ביטוי ההגשה – שאמורה לכלול את בניית היצירה, את הסיפור והחיבור האישי, את האינטרפרטציה האישית שלי לשיר.

בכל אחד מהשלבים האלו אני מאוד משתדלת לא להקשיב לביצועים אחרים של היצירה. אני לא רוצה להיות מושפעת ממה שאני שומעת, ורוצה לדייק את היצירה כפי שאני רואה אותה. רק לאחר שאני עובדת לא מעט על השלב האחרון, אני מרשה לעצמי להקשיב, לפעמים, לביצועים אחרים, כי אני יודעת שכבר יש לי ביצוע משלי.

שמעתי פעמים רבות על זמרים שלומדים לבצע שירים על ידי הקשבה להם. זה נשמע לי קצת מוזר, האמת. איך אפשר להקשיב וללמוד ולא להיות מאוד מושפע? ואיך בוחרים איזה ביצוע? ואיך גורמים לזה לא להיות סוג של חיקוי, אלא משהו משלך? לא יודעת.

אני מעדיפה, וכך למדתי, להתייחס ליצירה הראשונית, ולקחת ממנה מה שאני מבינה. כמו שאמרתי, רק הרבה אחרי שהיצירה כבר נכנסה לכל תא בגופי ובנשמתי והביצוע שלה מתחבר אלי בכל רמה אפשרית, אז אני מעזה, בחשש, להקשיב לביצועים אחרים. זה אף פעם לא פשוט, אגב.

איך אתם עובדים על יצירה? מה מניע אתכם ומה משפיע על הביצוע? ספרו לי…

 

 

 

טראקבקים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *