האם אתם ממוקדים או מתפזרים? אולי זה לא כל כך גרוע כמו שאתם חושבים.

המוזיקה היא גלגל ההצלה שלי. היא גם קרש הקפיצה שלי. והיא כמובן המרפא והתשובה לכל השאלות. ומה שלכם?

כשהיינו ילדים תמיד אמרו לנו להתמקד. אמרו לנו לבחור האם אנחנו ריאליים או הומניים (רק שנים לאחר שסיימתי את המגמה הריאלית – פיזיקלית, הבנתי שבעצם אני יותר הומנית אחרי הכל), האיצו בנו לבחור חוג ללימודי התואר הראשון (אז מה אם פסיכולוגיה, משפטים, תרגום סימולטני ויחסים בינלאומיים צצו בראשי? בסוף בחרתי להיות מהנדסת. אלוהים – מה חשבתי לעצמי?), וזה ממשיך עוד ועוד עם יועצים למיניהם ומנטרות אינסוף, שטוענים שהמיקוד הוא אחד המפתחות להצלחה.

להתמקד? אבל איך? הכל כל כך מעניין.

 

הייתי רוצה להפריד קודם כל בין מיקוד ובין ריכוז. נדמה שהמיקוד שלנו מאיר את הדרך, את ייעוד חיינו, את המשמעות. לעומתו, יכולת הריכוז שלנו מאפשרת לנו עשייה מתוחמת בזמן על פרויקט או נושא מסוים, מבלי שדעתנו מוסחת כל שתי דקות. בעידן שלנו, נדמה לי שהריכוז שלנו יורד ויורד (חלק מהאשם כנראה באפשרויות הטכנולוגיות שגורמות לנו להיות כל הזמן מחוברים וזמינים), וגם המיקוד שלנו כבר לא נחשב מי יודע מה (עוד לא שמעתם על המושג מולטי-פוטנציאליים?)

תמיד שיבחו את יכולת הריכוז, ועוד יותר אפילו את המיקוד הברור בתחום אחד. סיפרו על מדענים ששקדו יום ולילה עם מטרה אחת ברורה, על מוזיקאים שלא יצאו מחדר החזרות, על ספורטאים שלא בזבזו דקה אחת שלא באימון, ועוד. והנה פתאום אני מגלה, עם השנים, שדווקא ריבוי תחומי העניין לא רק עוזר לי למצוא נחמה, אלא אפילו מסייע למציאת יצירתיות בשאר התחומים.

ואולי המיתוס הזה של המיקוד בעצם לא ממש נכון?

 

ומסתבר שאני לא לבד. מסתבר שאותם מדענים נהגו לנגן בשעות הפנאי כדי לנקות את הראש, לצאת להליכות בטבע כדי לנשום אוויר בין משוואה אחת לשניה, והקפידו להתעניין בתחומים יותר רחבים מאשר נושא פרוייקט החיים שלהם.

בספר שאני קוראת (ומומלץ בחום!) הקושר בין אושר ובין הצלחה, נתקלתי בפרק שלם שמלמד אותנו שדווקא מעבר בין תחומים, לא רק גורם לאושר שלנו, אלא גם מסייע לנו למצוא יותר ריכוז ויצירתיות, בכל תחום. ויצירתיות, למקרה שלא ידעתם, מדורגת כתכונה הנחשקת ביותר בימינו. הנה, תוכלו לקרוא על כך כאן.

שירה, הנדסה, בלוגים, ספרים, יוגה… אולי בכל זאת הכל מסתדר יחד?

 

הרעיון הוא, שכאשר אנחנו מרוכזים בפרויקט, המוח שלנו עובד מאוד חזק. לפעמים אפילו חזק מדי, ואנו זקוקים להפסקות כדי לתת לו מצד אחד לנוח, ומצד שני לעורר בו יצירתיות. איך עושים זאת? עפ"י הספר יש שלוש דרכים עיקריות:

  • להיות בשקט – הליכה בטבע, מדיטציה, חלימה בהקיץ או עיסוק בספורט. אני מוצאת את השקט שלי במדיטציות, ביוגה, בבהייה בים. איפה אתם? המדען ניקולה טסלה טען שאת הרעיון שהוביל להמצאת זרם החילופין הוא קיבל במהלך הליכה בטבע, עליה הקפיד מדי יום.
  • להחליף מדי זמן מה בין פעילויות לפי רמת הריכוז הנדרשת מהן. אם למשל עסקנו בפרויקט שדורש ריכוז גבוה, כמו כתיבת הצעה לפרויקט חדש, נוכל לעשות מעבר לפעילות שבה אנו נדרשים לריכוז נמוך – כגון סידור התיקיה במחשב, הורדת תמונות, עיצוב באנר וכד'. לכל אחד יש מגוון פעילויות ברמות ריכוז שונות. הטענה היא שאנחנו מותשים פחות (ולכן מאושרים ורגועים יותר) כשאנחנו יודעים לעשות מעברים בין פעילויות ברמות שונות של ריכוז.
  • לצאת לגמרי מהנושא בו אנו עוסקים, ולעסוק במשהו אחר לחלוטין. אולי זו הסיבה שמתמטיקאים כל כך אוהבים מוזיקה? היכולת להחליף בין תחומים לא רק מנקה לנו את הראש, אלא מסייעת לנו למצוא פתרונות יצירתיים יותר בתחום אותו הנחנו בצד. מסתבר שכמה אנשים מצאו פתרונות יצירתיים מאוד לבעיות ששנים לא נפתרו, כי הם הביאו מתודולוגיה וחשיבה שונה לגמרי, הלקוחה מתחום אחר. על זה בנוי אחד הפרוייקטים הכי מעניינים של נאסא, אגב, שמזמין את הציבור לפתור בעיות.
איך משתמשים בריבוי התחומים לטובתינו?

 

בשבוע שעבר, נחת עלי מצב רוח לא טוב. כלומר ממש לא טוב. מחשבות ותהיות, ורגשות מעורבים. נו, אתם בטח מכירים את הלופים המחשבתיים האלו. אבל מה? היתה לי פגישה ממש חשובה, כך שלא יכולתי לשקוע לי במרה שחורה. נכנסתי לאוטו ותהיתי מה תהיה התרופה הכי מהירה לבוסט של אנרגיה, מצב רוח טוב ואמונה מיידית שכל מה שקורה סביב הוא לטובתי הגבוהה. ברגע ששאלתי את עצמי ידעתי את התשובה. חיברתי את עצמי מיד לפסקול האולטימטיבי שלי, וכשהגיע  "Baby I'm a Star" ידעתי שאאוריקה! תוך 3 דקות הרגשתי בעננים. גם העובדה שלפני הפגישה (יש יתרונות ענקיים למי שטורח להקדים תמיד) הצלחתי למצוא נעלי עקב אדומות והורסות עזרה קצת.

המוזיקה מאז ומתמיד היתה מה שרציתי לעשות בין לבין. אם בהאזנה ואם בשירה. תמיד מצאתי בה פתרונות יצירתיים, תשובות וכמובן טונות של השראה! עכשיו מסתבר שזה לא רק היכולת שלה לרפא, אלא גם להשפיע לטובה על כל תחום אחר בו אני עוסקת. סוף סוף מצאתי גם הסבר מדעי (לא, לא באמת הייתי זקוקה לו) להשקעה הרבה שלי במוזיקה. היא לא רק עוזרת לי להיות אישה טובה יותר ושלמה יותר, אלא גם מרוכזת ויצירתית יותר!

בין אילו תחומים אתם מדלגים? מה זה נותן לכם? איפה השקט שלכם, ואיך אתם מוצאים יצירתיות בין כל אלה? אשמח לשמוע.

תגובות

  1. שגית אומר

    זאת אני!!! איך ידעת 🙂
    לא סתם החיבור שלנו על גבול הקוסמי.
    זה פוסט שאני אשמח "להשאיל" לבלוג שלי.

    • גיל מרטנס אומר

      ברור שזו את! מוזמנת לשים לינק או לקחת מכאן מה שבא לך 🙂 3>

  2. אומר

    זה מסוג הפוסטים שיש לך בבלוג שצריך לקרוא אותם עוד ועוד פעם. איזהכיף לשבןר לנן כף את המיתוסים. ולקבל גם שורה עיצות. תודה לך גיל

    • גיל מרטנס אומר

      תודה קרן יקרה. ממש כדאי לך לקרוא את הספר שהמלצתי עליו. את תתחברי 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *