האם מתחת למעטה של פוזות, שכבות של הגנה והתנהגות אגרסיבית, יש לב שרוצה להרבות טוב? אולי יש בתוכנו לב זהב?

האם הנפרדות מאפשרת לנו להיות שלמים יותר עם עצמנו ועם הסובבים אותנו? האם היא זו שמאפשרת לנו לקיים קשרים מלאים?

כשהתחלתי להסיר התנגדויות, אפשרתי לרוח חדשה להיכנס פנימה לחיי. היא הביאה איתה משב מרענן של פרשנויות.

כשאנחנו מפנים זמן מדי יום לתרגול, אנחנו לומדים באמת. בכל יום, עם תרגילים והקדשת הזמן, עם חוזק מנטלי ומשמעת עצמית ועם המון אמונה בתהליך. עם התסכולים, עם השאלות, עם רגעי השיא ורגעי השפל.