מותו (בטרם עת) של הלא-ידוע
יש איזה קוד תרבותי, מקצועי, חברתי שדורש מאיתנו לדעת, לומר בביטחון, לספק תשובות ברורות. אבל המציאות כוללת בעיקר דברים לא ידועים. מה יקרה אם נתחיל להודות שאנחנו לא יודעים?
התמסרות או כניעה?
אני מנסה ללמד את עצמי השהיה. לא למהר לפתור, להגיב, לעבד כל רגש או מחשבה – אלא פשוט לתת להם להיות בי, גם אם מדובר במצב לא נוח. המוזיקה, כרגיל, נחלצת לעזרתי.