אזכרה פרטית

  קמתי בבוקר עם צורך עז בשקט, התאריך הכה בי חזק. פרינס. שנה שהוא לא איתנו. דווקא בשנה הזו היה בי צורך עז לחזור לבסיס שלי בעזרתו. לכתו רק הגבירה את חוזק נוכחותו בחיי. מאותו הרגע שראיתי את גשם סגול, ועצרתי את נשימתי, ועד עצם היום הזה, 30 שנים מאוחר יותר. בכל פעם שאני מרגישה […]

סיכום שנה. ותודה לפרינס

  ואיזו שנה זו היתה. שנה של פרידות מוזיקליות. שנה של התחלות חדשות. בתחילת השנה, כשבואי הלך מאיתנו, היה נדמה כי חלפה לה תקופה. לא דמיינתי שבקרוב אצטרך להיפרד מאליל נעורי הנצחי, פרינס. כתבתי מה למדתי ממנו זמן קצר לפני שזה קרה. אולי בתת המודע הכנתי את עצמי לפרידה? אבל היא היתה ועודנה קשה לי. […]

חודש מאז שהנסיך עזב אותנו…

משהו קרה לי בחודש האחרון. חזרתי לבסיס שלי. שחררתי משהו. התחברתי מחדש. כבר כתבתי פה על הבסיס הזה, ולמה מדי פעם אני זקוקה לתזכורות לשוב אליו. עבר חודש בדיוק. לא עבר בו ולו יום אחד שבו לא חשבתי עליו, שמעתי אותו, הקשבתי לו קצת אחרת. אני יודעת שזה נשמע מוזר. הוא היה זמר אמריקאי מפורסם. […]

דברים שלמדתי מהנסיך…

עכשיו כשדיוויד בואי נפרד מאיתנו והלך לו למקום (אולי) טוב יותר, חשבתי על ילדותי, שלוותה, בין השאר, בשיריו. אבל היה זה דווקא פרינס ששינה לעד את היחס שלי למוזיקה ולימד אותי דבר או שניים. כל מי שמכיר אותי מהילדות מבין שהפוסט הזה היה מתבקש, ויפה שעה אחת קודם. החלטתי לא לחכות ליום שאחרי, אלא להודות […]